Which bracha first: asher yatzar or bracha after a meal?

0:00

What’s the order of brachot when both asher yatzar and an after-bracha need to be said?

If one uses the restroom in middle of a meal, upon returning there are two brachot he needs to make, asher yatzar and a bracha acharona (after-bracha). The gemara teaches that if two mitzvot are present simultaneously, one should first do the one which presents more often.

Since most people say asher yatzar more times in the day than they say a bracha acharona, in this case asher yatzar should be said first.

ברכה אחרונה ואשר יצר מה קודם- במהרש"ל (ס' צז) "שאלה מי שאכל דבר שחייב עליו ברכה אחרונה בורא נפשות רבות ושכח והלך להטיל מים ונזכר קודם שבא לברך על הקטנים אשר יצר איזה מהן קודם אם נאמר ברכת נפשות רבות קודם שהרי זמנה קודם או נימא מאחר שלא בירך נפשות רבות בזמנה א"כ מוטב לברך אשר יצר בזמנה ואח"כ לברך ברכת נפשות רבות תשובה יראה שיקדים אשר יצר משום דק"ל בכל דוכת' תדיר ואינו תדיר תדיר קודם וברכת אשר יצר הוא תדיר מה שאין כן בברכה אחרונה שיכול להיות כמה ימים זולתו וכגון שלא אכל או שתה כי אם בתוך הסעודה ועוד ברכת אשר יצר אין לה שיעור כמו שכתב הרא"ש דכל פעם שנפתחו נקביו צריך לברך וברכה אחרונה יש לה שיעור לפי דעת כל המחברים אלא שר"י היה מסתפק באיזה שיעור או בכזית או ברביעית וא"כ ברכה שאין לה שיעור קודמת במעלה וראויה להקדים הנראה בעיני כתבתי" ועי' במ"א (סי' קסה סק"ג) שהביא דבריו וכן הביא בבאר היטב (או"ח סי' ז סק"א) וכ"פ במ"ב (סי' ז סק"ב) ועי' בא"ר (סי' ז) שכתב "כתב בתשובת רש"ל סימן צ"ז, מי שאכל דבר שחייב עליו ברכה אחרונה בורא נפשות רבות, ושכח והלך להטיל מים, ונזכר קודם שיברך אשר יצר, יברך תחילה אשר יצר ואחר כך בורא נפשות רבות דתדיר קודם, ע"כ. אבל אין לומר הטעם דיהא בורא נפשות רבות הפסק בין נטילה לברכת אשר יצר, דאין איסור להפסיק, דברכת אשר יצר אין תלוי בנטילה, שהרי אם לא שפשף אין צריך ליטול להרבה פוסקים ואפילו הכי מברך אשר יצר" וכ"פ בבא"ח (ח"א ויצא סי"ג) "מי שאכל דבר שיש לו ברכה אחרונה, וקודם שבירך הטיל מים או עשה צרכיו, יברך אשר יצר תחלה ואח"כ ברכה אחרונה, דברכת אשר יצר תדיר טפי" ועי' ברעק"א (או"ח סי' ז ס"א) "ואם הטיל מים קודם ברהמ"ז צ"ע אם לא יקדים בהמ"ז שהוא דאורייתא. או דמ"מ תדיר עדיף. ואפשר דתליא באיבעי דהש"ס בזבחי' תדיר ומקודש הי מינייהו עדיף. די"ל דאורייתא לגבי דרבנן הוי כמו מקודש ופסק הרמב"ם דמקודש ותדיר יכול להקדים איזה שירצה. וע' צל"ח ברכות ד"ד ב' ד"ה ריב"ל וברפ"ח ד"ה שהיין גורם. ובת' נודע ביהודא סי' ל"ט. וצ"ע לדינא" ובכף החיים (סי' ז סק"א) " ואם הטיל מים קודם ברכת המזון בחדושי רבי עקיבא איגר שם כתב דצריך עיון איזה יקדים, אבל מדברי הרוח חיים שם משמע ברכת אשר יצר קודם עי"ש, וכן יש לנהוג דחיישינן שמא ישכח" ועי' עוד במור וקציעה (סי' ז) שכתב "ראיתי כתוב בשם רש"ל מי שאכל דבר שצריך לברך ברכה אחרונה והטיל מים, שיש שתי ברכות לפניו ברכה אחרונה דהנאה ואשר יצר, איזה מהן קודם, והשיב אשר יצר קודם דתדיר. ע"כ. ולענ"ד אי משום הא לא אריא, דמאן יימר שאין זה תדיר כמו זה, אדרבה אכילה ושתיה תדירים יותר ברוב בני אדם, מעשיית צרכים. איברא לדידי בלא"ה שפיר פסק, משום דמיד אחר ההנאה חל עליו להודות, ואין לו להמתין ולהעביר הזמן שמרגיש בה עדיין כדכתיבנא לעיל, וברכה אחרונה אי אפשר לו להסמיכה עוד אחר שעבר זמן הנאתה, לכן בדין לאחרה. ודוק" ועי' עוד בשו"ת תורה לשמה (סימן סו) שהאריך בזה ואכמ"ל