The prohibition of bal tashchit

0:00

What is the prohibition of ba’al tashchit?

The Torah prohibition of ba’al tashchit is that one may not cut down a fruit tree.

The Gemara teaches in Bava Kama 91b that a person who cuts down a fruit tree brings danger upon himself.

Further rabbinical prohibitions of ba’al tashchit are that one may not dispose of food that is still fit to be eaten or destroy/dispose of items that still have use.

בל תשחית-דברים (כ,יט-כ) "כי תצור אל עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשה לא תשחית את עצה לנדח עליו גרזן כי ממנו תאכל ואתו לא תכרת כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא אתו תשחית וכרת ובנית מצור על העיר אשר הוא עשה עמך מלחמה עד רדתה" הרי לן שזה איסור דאוריתא. ואף שהפסוק איירי במלחמה ל"ד הוא כמו שהדגיש הרמב"ם (מלכים פ"ו ה"ח) "ולא במצור בלבד אלא בכל מקום כל הקוצץ אילן מאכל דרך השחתה לוקה". וראיתי בשו"ת מהר"ץ חיות (סי' ע) שהשואל רצה לחדש דלאו זה אינו נוהג אלא בארץ ישראל וכ' ע"ז "דחלילה וחס לומר כן" דודאי נוהג בכל מקום עיי"ש. ואף שבפסוק מוזכר רק אילני מאכל מ"מ עי' בסמ"ג (לאוין רכט) שכ’ "ומכאן למדנו איסור השחתה בכל דבר" ומשמע דהוי דאורייתא וכן נ' ברבינו ירוחם (מישרים סוף נתיב לא) וברש"ש (בב"מ לב ע"ב) הוכיח דכך היא דעת התוס' אמנם ברס"ג (לאוין רמט) לא הזכיר אלא בת תשחית דאילן וביאר הגרי"פ פערלא שס"ל שהשחתת שאר דברים אינם אלא מדרבנן ובדעת הרמב"ם נחלקו הרבה האחרונים ומ"מ נ' דהעיקר להלכה דהשחת שאר דברים אינם אלא מדרבנן דכן נ' בחיי"א (יא לב) בנודע ביהודע (תנייינא יו"ד סי' י) ובתורה לשמה (סי' רו). ובב"ק (צא ע"ב) "א"ר חנינא לא שכיב שיבחת ברי אלא דקץ תאינתא בלא זמנה" ובב"מ (קח ע"א) "רבה בר רב נחמן הוה קא אזיל בארבא חזא ההוא אבא דקאי אגודא דנהרא אמר להו דמאן אמרו ליה דרבה בר רב הונא אמר ויד השרים והסגנים היתה במעל הזה ראשונה אמר להו קוצו קוצו אתא רבה בר רב הונא אשכחיה דקייץ אמר מאן קצייה תקוץ ענפיה אמרי כולהו שני דרבה בר רב הונא לא אקיים ליה זרעא לרבה בר רב נחמן" ועי' בט"ז (קטז סק"ו) שכ’ "עוד אחר מצינו שאסרו חז"ל מפני הסכנה שלא לקוץ אילן העושה פירות כו'" ומבואר מזה דיש גם סכנה בקציצת אילנות (אמנם הא ודאי יש לתמוה על לשון הט"ז שכ' אסרו חז"ל הרי יש כאן איסור דאורייתא וראיתי בס' עץ השדה במילואים סי' ב שהאריך בזה עיי"ש) אמנם אציין שמרן ביביע אומר (ח"ה יו"ד סי' יב) פקפק בכל עינין זה דאפשר דאין סכנה כלל בקציצת אילנות עיי"ש.