Can I use same utensils / oven for fish & meat?
- Avraham Aboulafia
- Apr 2, 2024
- 3 min read
Updated: Apr 7, 2024
Can one use the same utensils and oven for fish and meat?
It is permissible to use the same utensils for fish and meat if they are cleaned between use.
It is also permissible to use the same oven for fish and then meat, or vice versa, if it is clean.
It is prohibited to bake fish and meat in the same oven at the same time. If one mistakenly bakes fish and meat in the same oven simultaneously, it is important to consult with a rabbi as to whether the food is permitted or not, as many factors will make a difference (for example, whether one is Sephardi/Ashkenazi, and whether the food is solid/liquid, covered/uncovered, as well as the oven size).
It is permissible to eat bread together with fish even if the bread was baked in an oven at the same time as meat, and vice versa.
דגים בכלי בשרי בן יומו- בטור (יו"ד סי' קטז) כ' "ויש מחמירין בדבר לייחד לדגים כלים לבד" ועי' באיסור והיתר הארוך (שער לט סימן כו) שכ' "וכן כל דבר שהוא משום כלים אין אוסרין מבשר לדגים בדיעבד מטע' סכנת ד"א דהא מתיר בגמרא דגים שעלו בקערה רותחין של בשר וכן לא אסרינן לעיל אפי' לכתחיל' דגי' שנתבשלו כבר בקדיר' או ניצלו בשפוד של בשר ב"י שלא ליבנו בנתיים אלא לאוכלן בחלב. ואפי' לכתחילה רגילין רק לנקות מחבת או יורה של בשר ב"י במים ועפר מהשמנונית בעין שעלי' ולבשל בה דגים מיד. ובדיעבד מותר אפי' לא נקה אותם כלל ואפי' בכלי חרס אם לא שידע בבירור שהיתה מלוכלכות הרב' משירי הבשר עד שלא הי' ששים בדגים נגד אותו שמנונית ואין שייך בכאן טעם בליעת דופני (ס"א הכלי) הבשר. אמנם לכתחיל' יזהר כמו שכתב ביו"ד בשם הרא"ש שיש ליחד כלים לדגים בפני עצמן לפי שקשה לדבר אחר” והסתירה בדבריו ברורה שמעיקרא אמר 'אין אוסרין בדיעבד' ושוב אמר 'ואפי' לכתחילה כו'' ובסוף דבריו כ' 'אמנם לכתחילה יזהר כו'' וי"ל. ועי' בט"ז (יו"ד סי' צה סק"ג) שכ' "אבל מה שאמרו בזה דגים שעלו בקערה כו' יש ללמוד מזה שאין סכנה באכילת דג שיש בו טעם בשר במה שנתבשל בכלי בן יומו של בשר דהא אמרי' בגמרא דהרבה אכלו דגים שעלו בקערה כו'" ועי' במנחת יעקב (כלל נז-נח ס"א) שכ' "אכן מהרש"ל פג"ה סי' ט"ו פסק דגם בכה"ג איכא סכנה" וע"ז כ' הפרי מגדים (שם) "ואני תמה על רב מובהק כמוהו כפי הנראה לא עיין ביש"ש גופא" ומ"מ נ' דהמנהג ברור להקל בפליטת כלים מבשר לדגים כמבואר בשו"ת האלף לך שלמה (או"ח סי' שיב) ובחתם סופר (ח"ב יו"ד סי' קא) כ’ "ובאמת ראיתי נוהגין כן להקל מגדולי הוראה ולהקל שומעין" וכן ראיתי בעיקרי הד"ט (יו"ד סי' יד אות י) וכ"כ להתיר בשו"ת אבני נזר (יו"ד סי' פה) ובכף החיים (יו"ד סי' קטז סק"כ). ובעינין בישול דגים בחומץ בכלי בשר עי' בשמירת הגוף והנפש (סי' א ס"י) עיי"ש.
לאפות בתנור ביחד- מצאנו ג' שיטות בזה א' י"א שלכתחילה אסור לאפות ביחד בתנור אבל בדיעבד אין לאסור כ"כ הרמ"א (סי' קטז ס"ב) ב' י"א שמותר לכתחילה הים של שלמה (חולין פ"ז סי' טו) ג' י"א דאפי' בדיעבד אסור והיא דעת הבאר שבע והביאו הש"ך (שם) ובערוך השולחן (שם ס"י) פסק "ואנו אין לנו רק דברי רבינו הרמ"א שפסק דמותר בדיעבד" וראיתי להרבה אחרונים שכתבו למעשה הלכה זו בימינו אמנם לכאו' הדבר פלא כי עד כאן לא נחתו בס' קטז אלא מצד ריחא מילתא היא ובזה פסק הרמ"א שמחמירים לכתחילה ובדיעבד מותר אמנם עדיין סוגיה גדולה של זיעה שיייכא כאן וראיתי בילק"י (סי' פז ספ"ו) שכ' "ומכל מקום בדיעבד אם צלו בשר ודגים בתנור אחד יש להתיר לאוכלם כו'" ובהערה האריך מסוגיית ריחא מילתא היא ולא הזכיר מידי על סוגיית זיעה וסיים "ואמנם ראיתי מעשה רב אצל מרן אאמו"ר לפני כמה שנים בהיותו בביקור בחו"ל וטעו וצלו בתנור אחד בשר ודגים ביחד והחמיר על עצמו ולא אכל מאותם מאכלים שנצלו בתנור ולגרמיה הוא דעביד הכי אבל לדינא מעיקר הדין יש להקל וכמבואר" ולולא דמסתפינא אמינא כי יש ליישב הנהגת מרן מצד דבתנורים שלנו שאין ממש האש גלוי בפנים חיישינן נמי משום זיעה וכמו שהאריכו האחרונים לגבי אפיית בשר וחלב ביחד בתנורים שלנו וגדולי הארונים בסי' קטז הרמ"א הבאר שבע והיש"ש לא נחתו אלא מצד זיעה כי בתנורים שלהם שהיה האש בפנים לא חיישינן לזיעה ואם כנים אנו בזה אפשר דאם היה מאכל אם רוטב ומגולה בתנורים שלנו יש לאסור אפי' בדיעבד מצד זיעה ואולי גם לאידך גיסא אפי' מכוסה יש להחמיר לכתחילה כמו שמחמרינן בבש בחלב ויש לדון בכל סוגיית זיעה בסי' צב ס"ח וכידוע הרבה פרטי דינים יש בזה והיעב"ת. ואפיית לחם עם בשר ולאכלו אח"כ עם דגים- בט"ז (יו"ד סי' קטז סק"ג) כ' להתיר וכ"כ בחכמת אדם (שער איסור והיתר כלל סח ס"א) אמנם גם בזה יש לעיין כנ"ל דה"מ מצד ריחא אבל בתנורים שלנו עדיין יש לדון משום זיעה והיע"ת.
.