Can I look at a rainbow?

0:00

May one look at a rainbow?

Gemara Chagiga 16a teaches that is prohibited to stare at a rainbow. However, it is permitted to glance quickly at it.

איסור הסתכלות בקשת- בחגיגה (טז ע"א) "כל שלא חס על כבוד קונו רתוי לו שלא בא לעולם מאי היא רבי אבא אמר זה המסתכל בקשת כו' דרש רבי יהודה ברבי נחמני מתורגמניה דריש לקיש כל המסתכל בשלשה דברים עיניו כהות בקשת כו’ דכתיב כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם הוא מראה דמות כבוד ה'’ ועי' במ"א (סי' רכט סק"ב) שכ' "והמסתכל בו ביותר עיניו כהות (של"ה)" ובבאר היטב (סי' רכט סק"ב) העתיק דבריו ותמה עליו הפמ"ג (א"א סק"ב) "איני יודע למה תלה הדבר בשל"ה, והוא גמרא ערוכה הביאו הב"י בפרק אין דורשין דף י"ו, יע"ש" אמנם במחצית השקל (סק"א) ביאר דנפל ט”ס במקום שנדפס של”ה עיי”ש. ובטעם עיניו כהות כ’ המהרש"א "מקרא לא מייתי אלא דבג' דברים איכא דמות וזיו שכינה והיה קבלה בידו דעיניו כהות במסתכל בהם והא ודאי במסתכל בשכינה ממש א"א להיות חי כמ"ש כי לא יראני האדם וחי אבל הכא במסתכל בדמות וזיו של שכינה קאמר גם שאינו מת מ"מ עונשו שעיניו כהות שהוא דמות מיתה כמ"ש ג' חשובין כמת סומא כו'" ועוד הרבה טעמים נאמרו בפוסקים ואכמ”ל ובטעם שנחשב לא חס על כבוד קונו בתוספות רי"ד כ’ "דכתיב כמראה הקשת וגומר פירוש לא לענין זהרורותו נאמר שאין זה כבוד כלפי למעלה אלא כמו שאין אדם יכול לכוין מראה הקשת מהו שבמקום שנראה לו אדום נראה לו ירוק וכל מיני מראות ואינך יכול לכוין בו מראה ברור כך מראה השכינה אינם יכולים לכוין בבירור מה הוא" והעתיק דבריו מרן החיד"א בפתח עינים ובריטב"א (קידושין מ ע"א) "זה המסתכל בקשת. פי' לפי שהוא בדמות מראה כבוד ה' כמו שכתוב במרכבת יחזקאל (יחזקאל א' כ"ח), ויש בזה סוד גדול לבעלי האמת רמזו רבינו הגדול בפירושי התורה (בראשית ט' י"ב)" ועי' במהרש"א (קידושין מ ע"א) "והתנן כל שלא חס על כבוד קונו ראוי לו שלא בא לעולם כמ"ש כל מה שברא הקדוש ברוך הוא לכבודו בראו שנאמר כו' נמצא כל שלא חס על כבוד הבורא לחנם הוא נברא ללא תכלית ודו"ק" ואכמ”ל ומה שחילקתי בין מסתכל לרואה- בטור (סי' רכט) כ' "ואסור להסתכל בו הרבה" והב"י דייק מילת 'הרבה' וכ' "ומפרש רבינו דלא מיתסר אלא דוקא להסתכל בו הרבה וכן כתב ה"ר דוד אבודרהם (עמ' שדמ) וזה לשונו נשאל הרא"ש איך מסתכלין בקשת כשמברכין והא אמרינן שהמסתכל בקשת עיניו כהות והשיב דאין מסתכל כרואה כי המסתכל מוסיף ומדקדק בהבטתו יותר מהרואה ואסור עכ"ל" ובש"ע (סי' רכט ס"א) כ' "ואסור להסתכל בו ביותר" וכן מבואר במחצית השקל (סי' רכט סק"ב) במ"ב (סי' רכט סק"ה) ובעיון יעקב (חגיגה טז ע"א) ועוד רבים אמנם התבוננתי בלשון העטרת צבי (סי' רכט סק"א) שכ' "ביותר דדוקא דרך הבטה גמורה אסור אבל לראות דרך ראייה בעלמא כדי לברך מותר" וכעי"ז כ' בעולת תמיד (סי' רכט סק"א) "ומה שכתב ביותר. פירוש אבל לראות בו מעט בשעת הברכה מותר, וכן כתב הרא"ש בתשובה" ויש לעיין בדבריהם אם מותר דרך ראיה בעלמא שלא בשעת הברכה ובבאור הגר"א כ' "ביותר. טור ורד"א דהא צריך לראות כדי לברך ולשון הסתכלות הוא בעיון הרבה" הרי שכלל ב' דברים ביחד וצ"ע שוב מצאתי ביוסף אומץ (סי' תעד) שכ' "כתב בספר חרדים בשם רבנו מאיר הלוי שאסור להסתכל בלבנה. ובהגהות דיש נוחלין מסיים בה הכי וזה לשונו, ואין להסתכל בה כי אם כמו בקשת, דהיינו כשרוצה לברך יראה אותה ואחר כך יעלים עיניו ממנה. עד כאן. ולי נראה דבראיה בעלמא אין איסור כלל, רק בהסתכלות, דהיינו שמביט בה מעומק לבבו, כדמוכח לישנא דהמסתכל בכמה דוכתי בתלמוד" ונ' דהבין מהיש נוחלין דגם ראיה אינה מותרת כי אם בשעת הברכה וע"ז גילה דעתו דראיה מותר לגמרי אף שלא בשעת הברכה והבן.